סיפורה של נטלי

סיפורה של נטלי (שם בדוי). נטלי הגיעה אליי להכנה לקראת ניתוח בריאטרי שני. היא עברה ניתוח שרוול לפני 13 שנה וירדה אחרי הניתוח 30 ק"ג. היא שמרה על משקלה במשך כשנתיים, ולאחר מכן החלה עלייה הדרגתית במשקל ותוך 11 שנה נטלי עלתה חזרה את כל ה-30 ק"ג אשר ירדה לאחר הניתוח.

בטח תשאלו איך ייתכן שאחרי ניתוח לקיצור קיבה, שבה שריר הקיבה קטן, אפשר לעלות במשקל?

ובכן, לפי הרגלי אכילתה, נטלי אכלה תפריט מאוזן של שלוש ארוחות ביום. אהבתה הייתה למאכלים מתוקים, אשר לא יכלה לוותר עליהם והייתה משלבת בין הארוחות.

הסיבה העיקרית לעלייה במשקל בעיניי הייתה לא עקב אכילת מתוקים, אלא הגישה של נטלי לכל התהליך שחוותה.

במהלך השנים נטלי תמיד הסתכלה על המשקל כאל מספר, ותמיד עשתה הכול כדי לשמור על המספר הזה. "צריך לעשות דיאטה כדי להוריד מספר...", "צריך להפסיק לאכול כדי לשמור על המספר הזה..." הכול היה נורא פרקטי ומהראש (IQ), אף פעם לא ניתנה מצדה התייחסות לרגש (EQ).

תמיד אני אומרת ומתייחסת למשקל וגם לכובד רגשי. האוכל משתיק לנו רגשות אשר הגוף צובר במהלך החיים. התחלנו לעבוד עם נטלי על רגשות במקביל להכנה לניתוח. נטלי קיבלה שיעורי בית לתרגל ולמדה מה אפשר לעשות במקום לפנות לאוכל ברגעים של הצפה רגשית. היא קיבלה משהו שהייתה יכולה לבצע במקום, כי אף פעם לא חשבה מה אפשר לעשות במקום להירגע בעזרת האוכל (במקרה שלה היו האוכל היה המתוקים).

במקביל למפגשים, יחסיה עם החבר השתפרו, החבר סיפר שנטלי רגועה יותר, שאפשר לנהל איתה שיחה בלי לראות אותה מתעצבנת. בנוסף, נטלי שמה לב שהיחסים שלה עם אמה השתפרו. אם פעם שיחת טלפון הייתה מסתיימת בעצבים וסגירת טלפון באמצע השיחה, נטלי שמה לב ששיחה עם אמא שלה מסתיימת ברוגע ובנעימות.

בנוסף, נטלי ירדה כ-2 ק"ג במהלך החודש אשר לא הצליחה לעשות ב-11 שנה בניסיון לשמור על המשקל. הפעם זה קרה ללא היצמדות למשקל בכלל.

בתמונה נטלי משתפת על החוויה שלה אחרי המפגשים.

בתמונה נטלי משתפת על החוויה שלה אחרי המפגשים