בלוג

אילנה ניקיפורובה, דיאטנית קלינית ״בתקופות של לחץ ומלחמה- אני מוצאת את עצמי אוכלת בלי שליטה״. מוכר לכם הרגע הזה? רגע שבו לא הרעב מנהל אותנו, אלא הפחד, המתח, והעייפות הנפשית. זו תופעה שכיחה, אבל יש לה פתרון. והפתרון- בידיים שלנו. יום אחד הגיע תלמיד אל מאסטר זן ואמר: “המציאות סוערת סביבי… ואני נסחף איתה. אני אוכל, לא כי אני רעב- אלא כי קשה לי״. המאסטר הוביל אותו לנהר. המים היו גועשים וחזקים, אבל באמצע- עמד סלע יציב, לא זז. “מה אתה רואה?” שאל המאסטר. “סערה… וסלע אחד שלא זז,” ענה

מאז שהתחילה המלחמה אני אוכל/ת יותר. כל מתח קטן- אני מוצא/ת את עצמי ליד האוכל״. מוכר לכם? יותר נשנושים, יותר מתוק, יותר אכילה בשעות הערב ואז גם תחושת כישלון. אז בואו נשים את הדברים על השולחן- אכילה רגשית בזמן מלחמה היא לא חולשה, היא מנגנון הישרדות. למה זה קורה לנו דווקא עכשיו? כשאנחנו חיים תחת איום מתמשך- רמות הקורטיזול עולות, הגוף בדריכות, מערכת העצבים לא באמת נרגעת. במצב כזה המוח מחפש דרך מהירה לפרוק מתח. ומה עובד מהר? אוכל. בעיקר פחמימות ומתוקים. האכילה מעלה סרוטונין ודופמי