

מאז שהתחילה המלחמה אני אוכל/ת יותר. כל מתח קטן- אני מוצא/ת את עצמי ליד האוכל״
מאז שהתחילה המלחמה אני אוכל/ת יותר. כל מתח קטן- אני מוצא/ת את עצמי ליד האוכל״. מוכר לכם? יותר נשנושים, יותר מתוק, יותר אכילה בשעות הערב ואז גם תחושת כישלון. אז בואו נשים את הדברים על השולחן- אכילה רגשית בזמן מלחמה היא לא חולשה, היא מנגנון הישרדות. למה זה קורה לנו דווקא עכשיו? כשאנחנו חיים תחת איום מתמשך- רמות הקורטיזול עולות, הגוף בדריכות, מערכת העצבים לא באמת נרגעת. במצב כזה המוח מחפש דרך מהירה לפרוק מתח. ומה עובד מהר? אוכל. בעיקר פחמימות ומתוקים. האכילה מעלה סרוטונין ודופמי














