סיפור על בושם או יותר נכון על איך לפנות מקום כדי שיכנסו דברים חדשים לחיינו

לבושם קוראים Creed ויש לו סיפור מיוחד.....

לפני כשבוע סידרתי את הארון, וגיליתי מגירה מפוצצת בבשמים ישנים שלא השתמשתי בהם המון זמן. החלטתי למיין ולזרוק מה שלא בשימוש וככה לפנות מקום לבשמים חדשים (חייבת לציין שניקיון מהסוג הזה עשיתי פעם ראשונה בחיים, תמיד זרקתי בושם אחד פה ושם...).

באותו שבוע הגיעה לפגישה מטופלת מתוקה בשם מעיין, והיה לה ריח שאני מאוד אוהבת, ריח ש''פוגש'' אותי זמן רב בהרבה מקומות. מעיין סיפרה לי שאפשר לקנות אותו רק בדיוטי פרי, ושהוא בושם יקר יחסית.

ירדתי מהנושא הזה, למרות שאמרתי לעצמי שכנראה מתישהו אקנה אותו.

שבוע אחרי, מעיין הגיעה אליי כשבידה בושם חדש: ''זה בשבילך, חבר טס לארץ והיה בדיוטי פרי אז קניתי לך את הבושם שאהבת".

אני בהלם טוטאלי, מבינה שלפני שבוע בדיוק עשיתי סדר במגירה שהיתה מפוצצת עד אפס מקום, כדי שאוכל לשלב בתוכה בושם חדש.

התובנה שגיליתי באמצעות המקרה היא שצריך לפנות מקום כדי להכניס דברים חדשים לחיים.

סיטואציות כאלו קורות בתחומים שונים בחיים...

לפעמים אנשים יקרים לנו יוצאים מחיינו, כדי לפנות מקום למישהו אחר...

לפעמים צריך קודם לאבד מישהו או משהו, לפני שאתה מקבל משהו מדויק יותר וטוב עבורך.

האם אתם מכירים מקרים כאלו מהחיים שלכם? כתבו לי.

בתוכנית ליווי "יורדים בכיף" אנחנו נפטרים ממתחים, כעסים ופחדים כדי להכניס לחיינו אושר, שמחה, התלהבות וכמובן לרדת במשקל בכיף.