התרמיל על ההר
- 27 בפבר׳
- זמן קריאה 1 דקות

תלמיד עלה עם המאסטר במעלה הר תלול.
ככל שטיפסו- הוא התנשם יותר.
“אולי אני פשוט כבד מדי,” אמר התלמיד.
“אולי אין לי משמעת. אולי הגוף שלי לא מתאים לדרך הזו״.
המאסטר לא ענה.
כשהגיעו לפסגה, ביקש ממנו המאסטר להוריד את התרמיל.
התלמיד הוריד- ופתאום הרגיש קליל.
הגב הזדקף. הנשימה נרגעה.
המאסטר שאל:
“מה השתנה בגוף שלך״?
“שום דבר,” ענה התלמיד.
“רק הורדתי את התרמיל״.
המאסטר חייך:
“לא היית כבד. פשוט נשאת משקל״.
התלמיד הביט בתרמיל.
הוא היה מלא באבנים שלא היו נחוצות למסע.
המסקנה של הסיפור:
לפעמים אנחנו לא הבעיה.
הגוף שלנו לא מקולקל.
אנחנו פשוט סוחבים יותר מדי- הרגלים ישנים, עומס רגשי, אמונות שמכבידות.
כשמשחררים את מה שלא משרת אותנו,
הדרך נעשית אפשרית.
ירידה במשקל היא לא הוכחה לכוח רצון.
היא תוצאה של הורדת עומס.
לא צריך להפוך לאדם אחר.
צריך להסכים להניח את התרמיל.

















תגובות